פסק-דין בתיק ת"א 50108-07-10

עסקינן בתובענה אשר הוגשה ע"י התובעת למתן סעד הצהרתי שבגדרו נתבקש בית המשפט להצהיר, כי כל הציוד והמיטלטלין שבשטחה שייכים לה ולא לחברה אחרת, חברת נגריית עלי וסלמאן בע"מ, שהיא החייבת בתיק הוצל"פ אשר נפתח ע"י הנתבעת לגביית חוב בגין סחורה אשר סיפקה לה.

נתוני רקע :

1.         הנתבעת היא חברה לשיווק עץ אשר מכרה לחייבת בתיק ההוצל"פ, חברת נגריית עלי וסלמאן בע"מ (להלן - "החייבת"), סחורה בהיקפים שונים.

2.         החייבת הינה חברה פרטית שבבעלות האחים מר ח'יר עלי ומר ח'יר סלמאן (להלן - "מר סלמאן"), אשר ניהלה נגרייה ומחסן לעצים ומוצרים נלווים בפקיעין.

החייבת שילמה לנתבעת בגין סחורה זו שיקים המשוכים על ידה בסך של 105,000 ש"ח, ואולם שיקים אלה חוללו באי פירעון בשל הגבלת חשבון הבנק שלה.

3.         בעקבות כך, פתחה הנתבעת כנגד החייבת תיק הוצל"פ ביום 27/8/09 לביצוע השיקים הנ"ל בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב תיק מס' 01-07402-49-9 (להלן - "תיק ההוצל"פ").

4.         זמן מה לאחר מכן, ביום 12/1/10 הוקמה התובעת כאשר מנהלה ובעל המניות היחיד בה הוא מר נאיף ח'יר - בנו של מר סלמאן מבעלי החייבת.

ההליכים בתיק ההוצל"פ :

5.         ביום 24/11/09 במסגרת ההליכים בהם נקטה הנתבעת בתיק ההוצל"פ בניסיון לגבות את החוב, בוצע עיקול ברישום במפעל של החייבת. עפ"י הרישום המתועד בדו"ח העיקול מתברר, כי בעת הגעת המעקלים נכח במקום "הבעלים עלי" אשר טען בפניהם כי העניין בטיפול, ובאותו מעמד נמסר לו צו ראש ההוצל"פ בדבר הוצאת מיטלטלין מהמקום.

זמן מה לאחר מכן, ביום 7/2/10, שלחה הנתבעת חוקר מטעמה על מנת שיבדוק מי היא החברה הפועלת במקום. עפ"י ממצאי החוקר בעקבות ביקורו במקום - ממצאים עליהם אעמוד בהרחבה בהמשך - התברר, כי הפעילות העסקית במקום מתנהלת תחת שם חברה חדשה, חברת מרכז הדלתות והגבס בע"מ, שהיא התובעת, וכי הסחורה במקום היא אותה סחורה של החייבת, המקום הוא אותו מקום של החייבת והבעלים בפועל הם אותם בעלים של החייבת.

6.         לאור כך, ובעקבות בקשה בעניין אשר הוגשה ע"י הנתבעת ללשכת ההוצל"פ ביום 25/2/10, החליט ראש ההוצל"פ להטיל עיקול על המיטלטלין במקום של החייבת, גם אם תועלה טענה כי במקום פועלת חברה חדשה, היא התובעת.

7.         ביום 11/3/10 בוצע עיקול ברישום במקום עסקה של החייבת ע"י קבלן הוצל"פ. מדו"ח העיקול של אותו יום עולה, כי במקום נכח 'עלי' אשר טען כי החליף חברה והפנה את קבלן ההוצל"פ לבחור אחר בשם 'נאיף'.

8.         ביום 6/4/10 הוגשה בקשה לראש ההוצל"פ לאשר הוצאת מיטלטלין ממפעלה של החייבת בפקיעין, גם אם במקום יוצגו מסמכים לפיהם התובעת היא זו שפועלת במקום. לאור כך, קבע ראש ההוצל"פ, כי יש להגיש בקשה למינוי כונס נכסים. בהתאם לכך, הגישה הנתבעת ביום 18/4/10 בקשה למינוי כונס נכסים על המיטלטלין של החייבת.

9.         רק ביום 19/4/10 הוגשה בקשה מטעם התובעת לביטול ההליכים נגדה, בטענה כי אין היא החייבת בתיק ההוצל"פ ואין כל קשר בינה לבין החייבת.

10.        ביום 6/6/10 ניתן צו כינוס אשר על פיו מונתה ב"כ הנתבעת ככונסת נכסים על זכויות החייבת במיטלטלין הנמצאים במפעל של החייבת, אף אם במקום נמצא עסקה של התובעת. מספר ימים לאחר מכן, ביום 15/6/10, הובהר בהחלטת ראש ההוצל"פ, כי הכינוס חל גם על המיטלטלין שיימצאו במפעל של התובעת, ואולם הליכי ההוצאה והכינוס יעוכבו עד ליום 28/6/10 על מנת לאפשר למבקשת להגיש בקשה מתאימה לעניין הבעלות על המיטלטלין.

11.        התובעת לא הגישה בקשה כאמור עד למועד אשר נקבע בהחלטת ראש ההוצל"פ, ולאור כך, ביקשה הנתבעת להחל בביצוע הליך הוצאת המיטלטלין מכוח צו הכינוס וזאת ביום 28/7/10, לאחר תיאום ההליך עם המשטרה. לטענת הנתבעת, בבוקר אותו יום, כאשר קבלן ההוצל"פ מטעם כונסת הנכסים היה בדרכו לפקיעין עם משאית מנוף וצוות עובדים התברר, כי המשטרה הודיעה למי מאנשי החייבת או התובעת על ביצוע ההליך, דבר אשר גרם לתסיסה בקרב אנשי המקום אשר איימו להתפרע אם צו הוצאת המיטלטלין יבוצע. לאור זאת, הודיעה המשטרה לקבלן ההוצל"פ ולכונסת הנכסים, כי הם מסרבים להושיט להם סיוע משטרתי. במצב דברים זה, נאלץ קבלן ההוצל"פ לחזור על עקבותיו והנתבעת נאלצה לשלם בגין הליך זה אשר לא בוצע בסופו של דבר, סך של 12,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ההליכים בתיק דנן :

12.        התובעת לא הגישה בקשה או תובענה למתן סעד הצהרתי בפרק הזמן אשר נקבע ע"י ראש ההוצל"פ, ואולם ביום 5/8/10 באיחור של חודש ושבוע ימים, הוגשה התובענה דנן למתן סעד הצהרתי לפיו, כל הציוד, לרבות מכונות, מוצרי עץ ודלתות, שנמצאים בשטח התובעת הם בבעלותה הבלעדית, ומתוקף כך הנתבעת אינה רשאית לנקוט בהליכי הוצל"פ בשטחה.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה טענות מקדמיות וטענות לגוף העניין.